חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה, זהו הזמן שבו אנו ניצבים כל שנה מחדש ומקבלים על עצמנו את התורה, כאנשים וכעם. אז מה יש בתורה שכל כך חשובה לנו? למה עמ"י קיבל את התורה בכזו שמחה למרות שיש בה כל כך הרבה הגבלות וחוקים? יחד ננסה להבין מה התורה בבסיסה ולהתחבר לשבועות מחדש.
- החניכים יבינו שהתורה היא מתנה מיוחדת
- החניכים ילמדו על חשיבותה של התורה בחיינו
- החניכים ישתפו בדרכים לחיזוק הקשר שלהם עם התורה.
- האם במבט לאחור אתם מסכימים איתם?
- התורה אכן מסייעת לנו לחיות חיים טובים ונכונים יותר? מדוע?
- הקריאו את הקטע של אור החיים על התורה.
- לשבטים קטנים, ניתן להשמיע את השיר "אם היו בני האדם מרגישים…" במקום קריאת הקטע
- לשבטים גדולים נשמיע את השיר, רק לאחר קריאת הקטע
"ושמחת בכל הטוב" על דרך אומרו (תהילים קמ"ה) טוב ה'.
ולהעירך על זה אמר בכל הטוב פירוש דבר הכולל כל הטוב ואין זה אלא הקב"ה שהוא מקור" הטוב, אשר נתן לך פירוש כי דבר זה אין ערך אליו אלא מתנת חנם. ואמר "לך", לשלול זולתו לא מלאך ולא שרף יזכה לזה. גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:
(אור החיים על דברים · כו · יא )
-
1. משחק טאבו- רשימת מילים
1. תורה
שבועות
הר סיני
מצוות
שבת
2. תיקון ליל שבועות
לילה
ערים
תורה
מעמד הר סיני
3. מגילת רות
בועז
חיטים
נעמי
דוד המלך
4. חסד
מצווה
נתינה
עני
צדקה
-
2. רשימת מצוות
- לא תרצח
- לא תגנוב
- כבד את אביך ואת אמך
- מעשר לעניים
- נטילת ידיים לפני אוכל
- שמירת שבת
- לא תחמוד
- לא לאכול חמץ בפסח
- לא להעיד לפי שמועה מפי אחרים
- לא לאכול טריפה
- לא לרחם על עני בדין
- לא לקחת שוחד
- לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה
- לא לבשל בשר בחלב
-
3. סיפור: תורה וסחורה
אגדה עממית מעשה בחכם אחד שנסע בספינה, והיו בה סוחרים עם סחורתם. בדרך היו הסוחרים משוחחים בעניניהם ומראים זה לזה את סחורתם. והחכם היה יושב מן הצד ושותק. אמרו לו הסוחרים : וסחורתך איפה היא? אמר להם: אתי היא. חפשו הסוחרים בכל הספינה ולא מצאו כל סחורה שלו. החלו מלעיגים על החכם שאין סחורתו נראית לעין ואינה תופסת מקום. והחכם – היה יושב ושותק. כשקרבו לחוף התנפלו שודדי ים על הספינה ושדדו את כל אשר היה עליה. עלו הסוחרים ליבשה כשהם דלים וריקים כעניים המחזרים על הפתחים. ואותו חכם נכנס לבית-המדרש והחל לדבר דברי תורה. ראו האנשים בבית- המדרש מה רבה תורתו של אותו חכם, חלקו לו כבוד רב . לא עברו ימים רבים ומינוהו לרב עליהם. ראו הסוחרים והבינו מהי הסחורה שהיתה עם אותו חכם, שאינה נראית לעין ואינה תופסת מקום ועל-כן אי אפשר לקחתה ממנו. באו הסוחרים אל החכם ואמרו לו: סלח לנו שהיינו מלעיגים עליך. עכשיו ידענו: סחורתך טובה משלנו . ששלנו אבדה ושלך קיימת. שלנו – נטלו מאתנו ולא נשאר לנו דבר, ושלך – אתה נותנה לרבים ואינך חסר ממנה כלום.