"32 אלף תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים כיום במערכת החינוך. למרות שנערים עולים מאתיופיה מהווים רק 1.3 אחוז מאוכלוסיית בני הנוער בישראל, הם מעורבים ב- 2.8 אחוז מתיקי החקירה שפתחה המשטרה בשנה האחרונה בנושאי עבריינות נגד בני נוער. תופעת העבריינות והוונדליזם בקרב נוער יוצאי אתיופיה הולכת ומתחזקת. מדי שנה עולה שיעור הפשיעה של קטינים, תופעת השימוש באלכוהול, סמים קלים וקשים הולכת ומתרחבת."

___

"רק שליש מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה בבי"ס יסודי ובחטיבת ביניים מגיעים לממוצע הארצי בציון שלהם. בקרב תלמידים בקהילת יוצאי אתיופיה ניכרים קשיים ברכישת מיומנויות היסוד כגון קריאה וכתיבה, בתי ספר מדווחים כי כ-40 אחוז מהתלמידים בכיתות א'- ט' אינם שולטים בקריאה של טקסטים ברמת הכיתה."

___

"מספר התלמידים הנושרים במערכת החינוך לא ירד אלא עלה". מוסיף אסמרה. לדבריו, " ישנה תופעה של נשירה סמויה, תלמיד שלא נמצא בבית הספר אבל רשום פיזית. הילדים מסתובבים במקומות הלא נכונים ומאבדים תקווה. אצל ההורים האתיופים יש קשי שפה, קשה לשאול את השאלות, הם לא מבינים. מערכת החינוך נכשלה בקליטת תלמידים יוצאי אתיופיה. כישלון נתוני הבגרויות למשל, אנחנו כבר 20 שנה בארץ ובגרויות אפילו לא מגיעות למחצית". "בשבוע בו נרצחה אישה נוספת מהעדה האתיופית ואישה אחרת נורתה בידי בעלה לעיני בתם הקטנה, מרגישה אסתר (שם בדוי), בת 29, שעצם העובדה שהיא עדיין בחיים, היא בגדר נס. בשנה האחרונה נרצחו בישראל 16 נשים בידי בני זוגן, 3 מהן מהעדה האתיופית. אסתר נמצאת כבר חצי שנה במקלט לנשים מוכות לאחר שבעלה התעלל בה פיזית ונפשית במשך שנים. "אני ארצח אותך, לא איכפת לי מה יהיה עם הילד, מצידי שיעבור ממוסד למוסד", הוא צרח עליה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא הרים עליה יד. זה קרה בבית, ברחוב, וגם ליד הילד שלהם."

___

"כ- 48% מהמתגייסים בני העדה האתיופית מגיעים לכלא הצבאי, כך עולה מנתונים עדכניים לסיכום 2011. מדובר בירידה קלה מאוד לעומת הנתונים מ-2010, אז עמד נתון זה על 53%. מדובר בנתונים הגבוהים פי שניים מכלל האוכלוסייה. מספר בנות העדה האתיופית המגיעות לכלא הצבאי גבוה כמעט פי שלוש בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בצבא מציינים כי אחוז ה"חזרות" לבתי הכלא – קרי חייל שנכנס לבית הכלא הצבאי, משתחרר, וחוזר מאותן נסיבות – הוא גבוה מאוד. הסיבה לכך נעוצה כנראה בנסיבות שהביאו אותו להיכנס לכלא צבאי מלכתחילה: מרבית האישומים הם בגין עריקות, נפקדות, או התנהגות שאינה הולמת. המצב הכלכלי הקשה, אומרים גם בצבא וגם פעילים חברתיים יוצאי בני העדה האתיופית, הוא הסיבה העיקרית לכך".

אני רוצה להבין את החלום
לדעת סוף סוף מהי המשמעות
על מה חלם עמי אלפיים שנה בגלות.
יש לי משאלה לדעת מה הם הרגישו
ולמה כל כך השתוקקו
כי האמת היא- שלי קשה להתחבר לאותה הרגשה
אני לא חש את אותה הקדושה,
לי אין את הניצוץ בעיניים
כשאני עומד מול הכותל בירושלים,
בגבי לא עוברת צמרמורת אל מול החוויה
של לנשק פיסת אדמה…
אני רוצה לדעת אם הם חלמו גם על הקושי,,
אם ראו בדמיונם את אותו כאב
ששורף לי עכשיו בלב-
כשאני פותח עיתון וקורא כתבות
על אלימות קשה של נערים ונערות
כשאני שומע בחדשות על אלכוהול וסמים
והסטטיסטיקות אומרות שיותר ויותר משתמשים…
כשאני קורא על העוני הנורא בעיתון
ואיך במקום לעזור פותחים עוד קניון.
ואז אני חוזר הביתה לשכונה בינתיים
ורואה את כל זה בעיניים,
את החברים שברחוב כל היום משוטטים
ואת אלה שמעשנים ושותים…
נראה לי, כשאני חושב על זה ברצינות
שהחלום יפה מהמציאות
אבל הוא נותן את הכוח להילחם במציאות הקשה
ונוטע אמונה שאפשר לבנות "ארץ חדשה".
אמר פעם איש חכם
שדרך החלום אפשר להבין את האדם.
אז אולי, אני אומר לעצמי לפעמים,
אם אלמד את החלום
ואם אדע מה הסתתר מאחורי הגעגועים
אוכל להרגיש את אותה האש שבוערת בלבבות
של האימהות שלנו והאבות…
אני רוצה להבין את החלום
להתחבר לרוח שנשאה את כולם לפה
כי, מה לעשות, כדי לעמוד מול האכזבה ולקחת עליה אחריות
יש קודם כל להבין את ההשתלשלות…