בכ"ח באייר אנחנו מציינים את יום ירושלים וחוגגים בו את שחרורה של בירתנו במלחמת ששת הימים. השנה נציין 57 שנים לאיחוד העיר, שהייתה מחולקת 19 שנים שבהן כספו לציון יהודים רבים. "לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים", כתב המשורר נתן יונתן, וביטא במילים אלו את החיבור הטבעי שחש כל יהודי לעיר הקודש. בפעולה זו יכירו החניכים את ירושלים ואת המתרחש בה, יבינו את מהותה של העיר לעם ישראל ויתחברו אליה ממקום אישי.
- טבעת
- מקלות
- חפיסת שוקולד
- קוביה
- דפים ועטים
- החניכים ילמדו על העיר ירושלים, על אירועים שקרו בה ועל דמויות שקשורות אליה.
- החניכים יפנימו את מקומה ואת משמעותה של ירושלים בעם ישראל.
- החניכים ישתפו מהי ירושלים בשבילם.
- אפשרות א: חידון לכל החניכים.
- אפשרות ב: חלקו את החניכים לשתי קבוצות, והן יתחרו על מספר התשובות הנכונות.
- אפשרות ג: חלקו את החניכים לקבוצות, ותנו לכל קבוצה את שאלות החידון. על הקבוצות לענות על השאלות בלי עזרת הטלפון, אלא רק באמצעות ידע כללי או בעזרת סביבת הסניף.
- הטבעת: חלקו את השבט לשתי קבוצות, והחניכים יתיישבו בשתי שורות, קבוצה מול קבוצה. מטרת המשחק המקורי: על כל קבוצה להעביר טבעת מיד ליד בלי שהקבוצה השנייה תאתר את הטבעת. במשחק זה תנו טבעת לקבוצה אחת ולשנייה לא, וחבריה יעבירו ביניהם אוויר ויעשו כאילו הם מעבירים טבעת.
- שלושה מקלות: הניחו על הרצפה שלושה מקלות. כל חניך בתורו צריך לרוץ ולדלג בין שלושת המקלות, ובקפיצה האחרונה לקפוץ כמה שיותר רחוק. לאחר כל קפיצה הזיזו את המקל השלישי למרחק שאליו הצליח החניך להגיע. מטרת המשחק המקורי: להצליח בכל סבב לעבור את המקל השלישי (שמתרחק עם כל חניך). במשחק זה שחקו במקל אחד בלבד או המשיכו בסבבים בלי לפסול שום חניך.
- משחק השוקולד: כל חניך זורק בתורו קובייה. אם הקובייה מורה על 6, החניך נכנס לתוך המעגל וצריך לאכול בסכין ובמזלג מחפיסת השוקולד שמונחת שם. החניכים ממשיכים לזרוק את הקובייה לפי הסבב עד שלאחד מהם יצא המספר 6, והוא יחליף את החניך שבאמצע. מטרת המשחק המקורי: לאכול כמה שיותר שוקולד. במשחק זה תוכלו להורות שלא משנה איזה מספר יוצא, החניך שזה תורו לזרוק את הקובייה נכנס לאמצע המעגל או תנו לחניך הראשון להמשיך לאכול בלי שאף אחד יחליף אותו.
- משחק הכיסאות: הושיבו את החניכים על כיסאות בשורה שבה הכיסא הראשון בכיוון אחד, השני בכיוון השני וכן הלאה בדגם. בכל סבב השמיעו מוזיקה והורו לחניכים להסתובב סביב הכיסאות בלי להתיישב עליהם. לאחר כמה שניות הפסיקו את המוזיקה, ועל החניכים לתפוס במהירות כיסא ולהתיישב עליו. בסיום כל סבב כזה הוציאו כיסא אחד משורת הכיסאות, וכך המקומות מצטמצמים, וכל חניך שלא תופס כיסא נפסל. מטרת המשחק המקורי: להצליח לתפוס כיסא בכל סבב. במשחק זה השאירו את כל הכיסאות מההתחלה ועד הסוף או המשיכו להשמיע את המוזיקה לאורך כל המשחק, בלי הפסקות.
מה הרגשתם כששיחקתם במשחקים לפי ההוראות האלה? מה משותף לכל המשחקים?
ירושלים היא לב העולם. במעלה הר הבית, מאבן השתייה, הושתת העולם.
ירושלים מסמלת את הקשר הנצחי של העם היהודי לארץ ישראל לאורך כל הדורות, מאברהם אבינו ועקדת יצחק דרך דוד המלך ועד תלמידי רבי יהודה החסיד, שבנו את החורבה, לוחמי הרובע היהודי במלחמת השחרור ומשחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בלעדיה אנחנו חסרים.
19 שנה עמדה ירושלים מחולקת, והלב שלנו לא היה שלם. ירושלים היא המרכז, היא מחדדת את המטרות שמובילות אותנו כעם, מסדרת לנו את הראש ומאפשרת למהלך להתקדם.
- אפשרות א: בקשו מהחניכים לבחור משפט מתוך אחד השירים שמסמל את הקשר שלו לירושלים, וערכו סבב שבו ישתפו כל חניך וחניכה במה שבחרו.
- אפשרות ב: תוך כדי האזנה לשירים תנו לחניכים משימה: חלקו לכל חניך וחניכה דף ובקשו מהם לכתוב את רצף האסוציאציות שעולות בהם בזמן ההאזנה לשירים. בסיום שלושת השירים ערכו סבב ובו החניכים ישתפו בכמה אסוציאציות שכתבו.
-
1. חידון אלף בית
א. השער שדרכו נפרצה הדרך לעיר העתיקה ([ה]אריות)
ב. המרכז הרוחני של עם ישראל (בית המקדש)
ג. השכונה שבה שוכנים הכנסת ומוזאון ישראל (גבעת רם)
ד. המלך שעל שמו נקרא חלק מהעיר (דוד)
ה. המלך ששיפץ את בית המקדש השני (הורדוס)
ה. אחד המקומות המקודשים ליהדות בעיר העתיקה (הכותל המערבי)
ו. קשת עתיקה בסמוך לכותל (וילסון)
ז. הר ממזרח לעיר העתיקה שבו שוכן בית קברות יהודי גדול ([ה]זיתים)
ח. בית כנסת ידוע הנמצא בכיכר המרכזית ברובע (החורבה)
ט. מחריבו של בית המקדש השני (טיטוס)
י. המוזאון הלאומי להנצחת השואה (יד ושם)
ל. אזור בכביש תל אביב–ירושלים שהתנהלו בו קרבות קשים במלחמת השחרור (לטרון)
מ. הישיבה שהקים הרב קוק בירושלים (מרכז הרב)
נ. שכונה ישנה מחוץ לחומות, אחת הציוריות שבירושלים (נחלת שבעה)
ס. המלך שהגיע לירושלים עם 180,000 חיילים וחזר מובס לארצו (סנחריב מלך אשור)
ע. אחד ממתחמי בית המקדש ([ה]עזרה)
פ. שער בצפון העיר העתיקה ([ה]פרחים)
צ. אחד מהרי ירושלים ששוכן בו בית חולים ([ה]צופים)
ק. כינוי לירושלים בשיר של יום שני (קריית מלך רב)
ר. קיבוץ בתחום ירושלים (רמת רחל)
ש. המלחמה שבה שוחררו כל שטחי ירושלים (ששת הימים)
ת. אזור תעשייה בדרום ירושלים (תלפיות)
-
2. שירים על ירושלים
הכותל
מילים: יוסי גמזו
לחן: דובי זלצרעמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר…"
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.הכותל – אזוב ועצבת,
הכותל – עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר –
תשעה מילימטר בלבד…"
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, א-לוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".הכותל – אזוב ועצבת…
עמדה בשחורים מול הכותל
אימו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש
גדול ממילים ומכתב".הכותל – אזוב ועצבת…
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולוויים".הכותל – אזוב ועצבת…
-
שיר- ירושלים של זהב
ירושלים של זהב
מילים ולחן: נעמי שמראוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמוניםובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומהירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינורחזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקהובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחוירושלים של זהב…
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשורריםכי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהבירושלים של זהב…
-
שיר- מעל פסגת הר הצופים
מעל פסגת הר הצופים
מילים: אביגדור המאירי
לחן: עממימעל פסגת הר הצופים
אשתחווה לך אפיים
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי דורות חלמתי עלייך,
לזכות לראות באור פנייך!ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך לבנך!
ירושלים, ירושלים,
מחורבותייך אבנך!מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי גולים מקצות כל תבל
נושאים אלייך עיניים.
באלפי ברכות היי ברוכה!
מקדש מלך, עיר מלוכה!ירושלים, ירושלים,
אני לא אזוז מפה!
ירושלים, ירושלים,
יבוא המשיח, יבוא. -
3. קטע מאת הרב אבינר
מדינה צריכה נשק ומשק,
מדינה צריכה שפה וארץ,
אך מעל הכול היא צריכה לב, רוח, נשמה.
ירושלים היא לב האומה.
ירושלים היא התורה והנבואה, הכהונה והמלכות.
לכן הרבה יש לחשוב על ירושלים וללמוד על ירושלים,
להרגיש את ירושלים ולחלום על ירושלים.
כאשר אנו נפגשים עם ירושלים
הננו נפגשים עם התוכן היותר עמוק שבאומה.
(הרב שלמה אבינר)