בקשו מחניך אחד להתנדב למשימה. ספרו לו (בלי ששאר השבט ישמע) שהמשימה שלו היא לחשוב על מטרה שחשוב לו להתרים למענה, ולשכנע את השבט להתגייס איתו למיזם. עליו לשכנע אותם גם לפנות מהזמן שלהם ולעזור לארגן התרמות. לאחר שהמתנדב ינסה לשכנע את השבט שאלו אותו: איך הייתה החוויה? מה ניסית להשיג מהשבט? מה היית צריך לעשות כדי שיצטרפו אליך? המשיכו את הדיון עם כל השבט ובקשו מהם לחשוב על מקרה שהם היו צריכים להיעזר בסביבה שלהם (אפשר גם דוגמאות יום-יומיות: שיעורי בית, לעבור ממקום למקום, מטען לנייד). האם קיבלתם מענה? אם לא, איך הרגשתם? מה גרם למי שעזר לכם לעשות זאת? עכשיו חשבו מה היה קורה אילו האכפתיות הזו, העזרה לאחר, הייתה נפוצה בכל עם ישראל. דמיינו איך היה נראה העם שלנו. לסיכום הדיון למדו עם החניכים את הקטע של הרב נריה על ערבות הדדית בעם (נספח 1) וענו יחד על השאלות אחריו.

בשלב הראשון בפעולה דיברנו על החשיבות ליישם את הערכים החשובים לנו ולא להשאיר אותם בגדר חלומות בלבד. בשלב השני דיברנו על גודלה ועל חשיבותה של הערבות ההדדית בעם ישראל. בשלב השלישי נרצה לשלב בין השלבים, להוציא לפועל את הרצון שלנו באחדות העם. כתבו על דף גדול את המילה "חרדים". בקשו מהחניכים שיחשבו על הערכים שדיברנו עליהם בפעולות הקודמות ויגידו לכם מהם הדברים שחשובים לציבור החרדי. רשמו את התשובות שלהם מסביב. אם יש צורך, הוסיפו בעצמכם ערכים על פי פעולה 3. חלקו לכל חניך פתק ועט ובקשו מהחניכים שיבחרו ערך אחד שהם מעריכים במיוחד וירשמו אותו על הפתק. אחר כך שיכתבו איך הם יכולים ליישם את הערך הזה בחיים שלהם. עודדו את החניכים לבחור במעשים פרקטיים (כבוד לזקנים – להתקשר לסבא וסבתא פעם בשבוע, לימוד תורה – לימוד יומי). ערכו סבב ובקשו מהחניכים שישתפו מה הם כתבו. (בשבת: הכינו מראש כרטיסיות שבהן שמות הערכים שעסקנו בהם בפעולה 3. תנו כמה דקות חשיבה לחניכים, ואחר כך ערכו סבב שיתוף.) אחרי שהחניכים יסיימו לשתף בקשו מהם לחשוב על השבט כולו: שיבחרו יחד ערך אחד שאפשר ליישם בשבט ויציעו מיזם מסוים או החלטה שהשבט יקבל עליו כדי לקדם את הערך הזה.