פעולה וירטואלית על בית המקדש
בית מקדש- מה זה בכלל אומר לנו? האם אנחנו מרגישים את החוסר? חווים את האובדן? האם הזלנו דמעה על חסרונו? מה אנחנו מרגישים משהו כאשר אנו מתפללים עליו? בפעולה זו ננסה להבין מהי מציאות של מקדש וכיצד אנו יכולים ממקומנו היום להתחבר ולכסוף אליה.
- החניכים ילמדו על בית המקדש ועל משמעותו.
- החניכים יבינו את החוסר שיש לנו כאשר אין בית מקדש.
- החניכים יחשבו כיצד ניתן לעורר בליבנו רצון אמתי לבית מקדש ותיקון המציאות
שאלו: בית המקדש היה פאר היצירה, לב ליבו של עמ"י. מה גרם החורבן לעם ישראל, לנו
אפשרות א' (זום)- בקשו מהחניכים לשתף איזה חפץ הביאו. הסבירו לחניכים שלכל אחד יש דברים בחיים בעלי משמעות רגשית, שמלווים אותו וחשוב שיהיו לצדו בשגרת יומו. כך בית המקדש היה הדבר הקדוש והחשוב ביותר עבור עמ"י עד שנחרב. זה היה לב העם, דבר שלא ניתן לדמיין חיים בלעדיו, מקום שאיפשר קשר ישיר עם אלוקים.
אפשרות ב' (וואצאפ) – בקשו מאחד החניכים להקליט את הסיפור כיפה אדומה מבלי להגיד את המילים "אז", "אחר כך". האם יצליח?
סכמו- בית המקדש מהווה לנו חוסר בסיסי במי שאנחנו , כמו שקשה לא להגיד מילים מסוימות כך בית המקדש הוא בעתם חיסרון שמקשה עלינו להתנהל ולחיות בצורה שלמה כעם יהודי בארץ ישראל.
שאלו את החניכים- מה לדעתכם גורם ליהודים עד היום להתאבל על בית המקדש?
הסבירו- הכוח שלנו טמון בזיכרון. ביכולת שלנו לבכות עד היום על חוסר שגם אם אנחנו לא מבינים עד הסוף מהווה נקודת ציון אישית ולאומית בכוח השנה שלנו. זאת נקודת זמן שמעוררת אותנו להתחבר- לעם, לאלוקים לעצמנו.
-
נספח 1
-
נספח 2
נספח 2-
מספרים שנפוליאון בונפרטה עבר באחד ממסעותיו הרבים ליד בית כנסת באחת מן העיירות. היה זה ערב תשעה באב ומבית הכנסת בקע בכיים של היהודים. התעניין במצביא המהולל לפשר הדבר והוסבר לו כי היהודים בוכים על חורבן בית המקדש.
– על חורבן בית המקדש? התפלא הקיסר – הלוא מעשה זה אירע לפני שנים רבות.
לא האמין הקיסר למשמע אוזניו ירד מעל סוסו ונכנס לבית הכנסת ולתדהמתו הרבה ראה את המתפללים מקוננים בבכי מר כמי שמתו מוטל לפניו.
הקיסר עמד נדהם ולא האמין למה שהוא חווה ואז מלמל ספק לעצמו ספק למי שעמדו לידו:עם שמקונן כך על אירוע שקרה בעברו לפני מאות שנים על חורבן מקדש אין ספק שיבוא יום ויזכה לבנותו מחדש.
