אחד הפסוקים היפים ביותר בסיפור הבריאה הוא הפסוק המקדים את בריאת האישה, בו אומר הקב"ה: "לא טוב היות האדם לבדו". בפסוק זה מוחבאת אמת גדולה המגלה שהאדם זקוק לחברה, זקוק לסביבה, זקוק לחיבור לעולם שבו הוא חי.
בעולם המודרני בו אנו חיים, כתב המשורר נתן זך המשך מיואש לפסוק וכך הוא שר: "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה" האמירה המיואשת הזו שלא מאמינה ביכולת של בני אדם להתחבר אחד לשני, משקפת באופן טוב ועצוב את העולם המודרני שהפך את האדם להיות בודד כל כך, לא קשור ולא מחובר לכלום ולא מוכן לעבוד ולעמול בשביל למצוא את השייכות שכמו שראינו ביחידה הקודמת קיימת בפוטנציאל בכולנו..
ביחידה זו ניגע במחלתו של האדם המודרני, ננסה להבין איפה גם אנחנו חולים בה ואיך מתרפאים ומרפאים וזוכים לעולם עם יותר שייכות, יותר מגע, יותר חיבור וממילא יותר אהבה.
- מפגש עם מחלת האדם המודרני שחי את עצמו בבדידותו.
- הבנה שניכור ובדידות יוצרים עולם בו אנשים זרים זה לזה
- הבנה שככל שאדם חי יותר עם מפגש ושייכות למה שסביבו הוא נהיה אדם אוהב יותר.
ערוך סבב בין החניכים בו כל אחד יצטרך לענות על השאלה:
- "אילו שלושה דברים היית לוקח איתך לאי בודד?"
השאלה נדושה, אבל מצד שני זו שאלה שתמיד כיף לענות עליה מחדש..
לאחר התשובות המקוריות שתקבל, שאל את החניכים:
- האם הייתם רוצים לחיות על אי בודד?
- מה חסר לאדם באי בודד, באם יש לו את כל הצרכים הבסיסים שלו?
- האם פעם הרגשתם בעולם שאתה כמו על אי בודד בלי שום אדם או חבר מסביב?
כבר המורה הגדול: הרמב"ם העמיק בהבנה שהאדם הוא יצור חברתי, כלומר: יש באדם צורך בסיסי לחיות תוך היכרות ומפגש עם העולם שסביבו. ההבנה הזו משמעותית להכרה דווקא בעולם שלנו שכפי שנראה בשלב הבא, יוצר בדידות וניכור בין האדם לעולם. ההכרה שבאדם יש צורך בסיסי לחיבור ולשייכות לעולם שסביבו, תהווה בהמשך פתח להבין שהנטייה למציאת חיבור קיימת בנו.
תאר לחניכים מפגש אקראי בין שני חבר'ה שאינם מכירים זה את זה: המפגש יכול להיות בין שני ישראלים שנפגשים בחו"ל, בין שני חבר'ה שנפגשים בתור לרופא, או בין סתם שני יהודים בתחנת אוטובוס שמגלגלים שיחה ביניהם וכמובן מחפשים את הקשר. התיאור אמור לכול שיחה אופיינית בה שני החבר'ה מנסים לאתר קשרים ביניהם (דוגמא לחלק משיחה: "וואלה, אתה מחולון? מכיר את משה, ההוא שדיבר ברדיו… אז, גיסתי עבדה איתו פעם בחנות צילום.." כמובן שכדאי להביא את השיחה עד לקצה, ככה שהיא תהיה מצחיקה, אבל תתאר את מה שכולנו מכירים במפגשים כאלה : הניסיון העקשני למצוא קשר..) במידה ואתם שני מדריכים כדאי להציג את הסיפור.
לאחר שהחניכים צוחקים מהשיחה, שאל אותם:
- האם פעם קיימתם מפגש כזה?
- מה גורם לאנשים לחפש את הקשר ביניהם?
- מה מועיל למישהו לדעת שהאדם שלידו מכיר אדם שגם הוא מכיר? מה תכלית השיחה הזו?
השאלות הללו, יכולות לפתוח דיון קצר שיוביל את החניכים להכרה שהאדם מחפש קשר ושייכות לעולם שסביבו. נכון, אין תועלת מעשית מהידיעה שאני והאדם שלידי מכירים אדם שלישי משותף, אבל משהו בתודעה ובהרגשה כן קורה: אני מרגיש שייך, מרגיש מחובר, מרגיש שיש לי אחיזה בעולם שסביבי.
- מה דעתם על חייו של דוד?
- לכאורה לא חסר לדוד דבר, הוא עסוק בעבודה, הוא מצליח לעשות ספורט ולשמור על הבריאות, הוא מרוויח היטב. מה חסר לו??
- האם לפי דעתם טוב לדוד בחיים שלו? האם הוא אוהב את חייו?
שאלון אישיות: עד כמה אני מוכן להתאמץ?
העמד את החניכים צמוד לקיר ואמור להם שאתה עומד לשאול אותם מספר שאלות, כאשר לכל שאלה יהיו שלוש תשובות. כל חניך יצטרך לחשוב בכנות מה היא התשובה הנכונה ביחס אליו ולהתקדם מספר צעדים מהקיר כמספרה של התשובה שבחר.
החניך שמגיע ראשון אל קצה החדר הוא החניך המנצח…
- כאשר אתה צריך להכין עבודה לבי"ס. מה אתה עושה?
- מחפש עבודה של חבר גדול ממני שאוכל להעתיק..
- מחפש בוויקיפדיה באינטרנט חומר על הנושא.
- הולך לספרייה ופותח ספרים בנושא.
- כאשר אתה רוצה לאכול משהו טוב לארוחת צהריים והמקרר ריק. מה אתה עושה?
- מזמין פיצה בטלפון ומחכה שהיא תגיע..
- פותח חבילת שניצל טבעול ומחמם במיקרוגל
- מכין אורז/ ספגטי/ חביתה או משהו אחר שאני יודע להכין לבד..
- כאשר אתה מחפש מספר טלפון שאתה לא יודע. מה אתה עושה?
- מתקשר למודיעין 144 בטלפון ושואל.
- פותח באינטרנט את מנוע החיפוש של מודיעין 144 ומחפש.
- פותח ספר טלפונים ומחפש את המספר.
- כאשר מגיע זמן התפילה וממש אין לך חשק להתפלל. מה אתה עושה?
- סוגר את הסידור ומניח ראש על השולחן.
- ממלמל את החלקים החשובים בתפילה ובשאר מרחף…
- הולך לשטוף פנים ומנסה בכל כוחי לנסות להתרכז.
- איך אתה אוהב לבלות את שעות הפנאי שלך?
- בבהייה בתוכנית טלוויזיה או במשחק במחשב.
- בקריאת ספר.
- במשחקים בחוץ: כדורגל, כדורסל, פעילות חברתית וכו'..
- בטיול שנתי בבי"ס, מה אתה הכי אוהב לעשות?
- לשבת במזגן באוטובוס ולשמוע מוזיקה באייפוד.
- לשחק עם החבר'ה בערב משחקי חברה.
- לטייל ולקרוע את הארץ ברגליים.
- כשאתה צריך לפתור תרגילים לשיעור מתמטיקה ואתה לא ממש מצליח בקלות. מה אתה עושה?
- מוותר, גם ככה אין סיכוי שאצליח.. קשה לי..
- מתקשר לחבר או שואל את ההורים איך פותרים את התרגיל.
- מנסה שוב ושוב, חוזר לתרגילים הפשוטים יותר, עד שאני מבין את הרעיון.
אתה יכול כמובן להמציא שאלות נוספות שמתאימות ורלוונטיות לסוג החניכים שלך.
בסוף המשחק, בקש מכל חניך לחשב כמה נקודות קיבל (כלומר: בכמה שאלות קיבל:1 בכמה שאלות קיבל: 2 ובכמה שאלות קיבל: 3).
שאל את החניכים:
- מה המכנה המשותף בין כל התשובות שמוספרו בסיפרה 1?
- מה המכנה המשותף בין כל התשובות שמוספרו בסיפרה 3?
סביר להניח שהחניכים יעלו על העניין: הסיפרה 1 מייצגת התנהגות של אינסטנט בה אין מקום לעמל ועבודה על מנת להרגיש משהו או להגיע לתוצאות ואילו הסיפרה 3 מייצגת התנהגות דורשת מהאדם לעבוד ולעמול על מנת להגיע לתוצאה המבוקשת..
כאן ועכשיו
בחר שני חניכים ואמור להם שהם עומדים לקבל זהות מסוימת ויצטרכו לשכנע את השבט בצדקת הדרך שלהם..
על מנת להוסיף עניין וריכוז אצל החניכים כדאי לחפש את החניכים בהתאם לאישיות אותה הם אמורים לייצג):
- "שלום עכשיו" – תנועה שמאלנית החותרת למצוא הסכם שלום מיידי עם הפלשתינאים תוך חזרה לקווי 67!!
- "משיח עכשיו" – תנועת חב"דניקים המחזיקה באמונה שהרבי מלובאוויץ' הוא מלך המשיח ורוצה את המשיח עכשיו!!
כל אחד משני החניכים הללו מתאר במשך מספר דקות את המצע הרעיוני של הארגון שלו..
שאל את החניכים:
האם נראה לכם שיש קשר עקרוני בין שתי התנועות הנ"ל (כמובן שהשאלה הזו תבוא על רקע הצגת הדמויות שמן הסתם נגעה בנקודות השונות בין שתי הדמויות: אדם המוכן לחלק את ירושלים למען השלום ואדם המאמין בקב"ה ובסה"כ רוצה להביא את המשיח) ובכל זאת – האם יש דמיון רוחני מסוים בין שתי המגמות??
מה גורם לאדם לרצות הכל "כאן ועכשיו"?? ילד קטן שעדיין לא פיתח את מידת הסבלנות שלו גם הוא לא מאמין בהתפתחות האיטית וההדרגתית של הדברים ורוצה "לאכול עכשיו!!!" "על הידיים עכשיו!!"
הדור שלנו שהוא דור שקשה לו לעבוד ולעמול על מנת להגיע לתוצאות, יצר גם את שתי התנועות הללו: שרוצות הכל כאן ועכשיו… גם אנחנו בהתנהגות היומיומית שלנו: הריצה למקורות המידע הנגישים באינטרנט, ארוחת הצהריים מהמקפיא, הקושי לגלות בתוכנו את האהבה מבטאים את תנועת הכאן ועכשיו…










