חלקו לחניכים את דף המקורות המצורף (נספח 2). דברו עם חניכים על אדישות ועל מקומה בחיינו, הובילו את הדיון בהתאם לדף המקורות. מהאדישות הראשונה שבתורה, "השומר אחי אנוכי?!" – האם אנחנו אחראים לכל העוולות שמתרחשות בעולם ובארץ? על מה אנו אחראים? דרך השיר הנפלא של אביתר בנאי, 'כלום לא עצוב' – המנגינה של השיר שמחה וקצבית ומסתירה את מילותיו הקשות. ← מה השיר רוצה לעורר? ← האם אנחנו חשים את הכאב בכל פעם שקורה במדינה משהו מזעזע? למה? ← מה צריך להיות היחס שלנו לאירועים שקורים בארץ ובעולם? האם אנו יכולים להתעלם? אנחנו צריכים לזעוק? האם אנחנו צריכים להמשיך בחיים? המשיכו דרך הקטע מיומנה של יוסטינה. יוסטינה הייתה נערה צעירה בשואה, והיא מדברת על שאיננו יכולים לשבת בשקט ללא מעש. צריך לזכור, אנחנו לא עומדים רק מול ספרי ההיסטוריה אלא גם מול הילדים והנכדים שלנו, שישאלו אותנו: "אימא ואבא, איפה הייתם בהפגנות על אלימות שוטרים לאתיופים? ועל קבלת מוגבלים לחברה? ואחרי 120 בעזרת ה' נעמוד מול בית דין של מעלה ונצטרך לתת תשובות על כל אותם הדברים שלא טרחנו אפילו להתעניין בהם ולכאוב אותם. סיימו בקטע של אלי ויזל, המסכם את הדיון.

לאחר שדיברתם על שצריך לשנות, ואל לכם להישאר אדישים, שימו על הרצפה את השמות שבנספח 3 או הקריאו אותם. ספרו במשפט על כל דמות ושאלו את החניכים: מי יודע באיזה גיל אותו אדם עשה משהו משמעותי, או לחלופין מת? קומונרית יקרה- אם אינך מכירה את הדמויות, לפני הפעולה חפשי כל שם בגוגל. וודאי שאת יודעת מי היה האיש ומה היה פועלו. לאחר שתשמעו את תשובות החניכים, הקריאו להם את הגילים האמיתיים. כדי לעשות דברים משמעותיים לא צריך לחכות לגילים מאוחרים, לא צריך לחכות שיהיו לנו כסף ומשפחה ועבודה, זה הזמן להתחיל לפעול.

אפשר להקריא את הקטע במלואו (נספח 3) או רק את הקטע הזה:

"נפגשנו והתייעצנו עם כמה אנשים מבוגרים וכולם אמרו לנו שאנחנו לא מציאותיות ובזמן כל-כך קצר, של חודש וחצי, אי אפשר להרים ערב התרמה. וברוך ה' שאנחנו בגיל ההתבגרות כך שזה עמוק בתוכנו לא להקשיב לאנשים מבוגרים, ופשוט המשכנו להריץ את זה".

הקטע מסכם שאין דבר העומד בפני הרצון, במיוחד בגיל הזה. זו לא חולשה להיות בני נוער אלא דווקא נקודת חוזק עצומה!

שלב ד – "אני ואתה נשנה את העולם" פרסו גיליון במרכז המעגל וכתבו עליו: מה אנחנו יכולים לעשות? בקשו מכל חניך לנסח לפחות שתי מטרות לשינוי חברתי- אחת מטרה אישית לעצמו, ואחת מטרה שהשבט יכול לחתור עליה יחד. המטרות יכולות להיות קונקרטיות ונקודתיות, ויכולות להיות רחבות וכלליות. לדוג': לעזור למשפחה עם מצוקה כלכלית לקנות ציוד בית ספר לילדים (קונקרטי). לצמצם את השסעים בחברה הישראלית/בעיר שלנו (כללית). נסו לעורר את החניכים לחשוב על צרכים בסביבת הסניף- ביישוב, בקיבוץ או בעיר שאנחנו שוכנים בה? בזמן הכתיבה הפעילו ברקע את השיר " אני ואתה נשנה את העולם"  (מילים לשיר בנספח 5). לסיכום שלב זה ניתן לעשות סבב- כל חניך יבחר מטרה שחניך אחר כתב ומצאה חן בעינו. ויקריא אותה בקול.