מוצאים כרטיסיה נוספת שעליה כתוב 'נטיעת אילנות'
ומעלים שאלה – האם נטיעת אילנות כלולה ב'חשר' או ב'חפץ'?
[מקבלים תשובות מהחניכים, ובנתיים משאירים את השאלה פתוחה…]

שאלות לדיון : 

1. מה חשב חוני על האיש, כששאל אותו את שאלתו?
2. האם האיש הזקן שנטע את החרוב עשה זאת מתוך 'חשק או מתוך 'חפץ'?

מסקנה: האיש הזקן מבטא את התפיסה שצרך לעשות דברים מתוך ראייה נצחית, ולא מתוך הסתכלות על התועלת האישית בלבד.

[הרחבה – מי שרוצה לקצר יכול לדלג לשלב הבא]

ישב חוני, אכל סעודתו ונרדם. סביבו שן של סלע והתכסה מעיני בני אדם, וכך ישן שבעים שנה. כשהתעורר ראה את אותו אדם שאוכל פירות מהעץ.
שאל אותו : האם אתה הוא ששתלת את העץ? אמר לו : אני נכדו של אותו אדם שנטע. אמר לו: מכך אני למד שישנתי כבר שבעים שנה .

[הערה: כשחכמים מספרים לנו סיפור, אנחנו לא עוסקים בשאלה אם הסיפור קרה בפועל או לא, אלא במסר שרוצים חכמים להעביר לנו על ידי הסיפור.]
שאלה: לשם מה היה צריך את המשך הסיפור? האם חוני לא הבין את דבריו ההגיוניים כל כך של אותו זקן ?
תשובה: כנראה שתפיסתו של חוני היתה שונה מתפיסת אותו זן, ורק על ידי ההרדמות שלו הוא הבין את האמת שבדברי הזקן. ומה הייתה תפיסתו של חוני? האם הוא לא הבין שאפשר לנטוע רק למען הדורות הבאים?

כנראה שתפיסתו של חוני הייתה שונה, ואת זה אפשר ללמוד מהסיפור המפורסם על עצירת הגשמים – סיפור שבזכותו נקרא חוני – 'המעגל'.

תנו רבננו פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה… אמר לפניו: רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרם על בניך.

חוני הוא צדיק גדול, אך תפיסתו מיודת לו ולא מתאימה לכולם-  חוני מאמין כל כך גדול עד שהוא בטוח שה' ישמע לתפילתו עכשיו, וכנראה כך גם חשב חוני לגבי הנטיעה: מדוע שזקן יעמול בשביל הדור הבא? אם הדור הבא יצטרך פירות, שפשוט יתפללו ויבקשו: ' פירות עכשיו!!!'
ההירדמות של חוני מראה לו ולנו , שאין קפיצות דרך ודילוגים, אלא המיאות היא תהליך ארוך ומורכב.

האם נטיעת אילנות מתאימה להגדרה של 'חשק' או 'חפץ'?
[מקבלים תשובות מהחניכים]
הסבר המשפט: לפי הרב קוק נטיעת אילנות היא מעשה ששייך לשתי הקטגוריות:
מצד אחד , יש לאדם חשק לנטוע – משתי סיבות:
א. זה נחמד- לחפור בור, לקחת את השתיל, להכניס לאדמה, לכסות, להדק ולהשקות.
ב. יש לו מכך תועלת – הוא נהנה לאכול מפירות העץ ולשבת בצילו.
ומצד שני בנטיעת אילנות יש גם חפץ והוא להיטיב עם הדורות הבאים, גם אם אני לא נהנה הנטיעות העץ, בכל אופן אני נוטע בשביל שאחרים ייהנו.
הרב קוק מחבר בין שני הסוגים של הרצון – גם אם אני נוטע מתוך חשק – רצון נמוך, עדיין בפנימיות שלי אני עושה זאת מתוך רצון עמוק וגבוה יותר.
יש לציין שהמשפט המלא הוא :
"חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים המובלט בתקפו בעץ החרוב"
כמובן שהמקור עליו התבסס הרב קוק כשכתב את המשפט הוא קרוב לוודאי הסיפור של חוני.
האם יש דברים נוספים שיכולים להתאים למשפט הזה? נסו להחליף את המילים 'נטיעת אילנות', במילים אחרות.
לדוגמא:
'חשק המצאת דברים חדשים נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים'
'חשק חינוך והדרכה נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים'.