אוטובוס משותף של הנהגות 12 תנועות הנוער יצא שוב למסע מאחד בחברה הישראלית בימים שבין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות.
אוטובוס משותף של הנהגות 12 תנועות הנוער יצא שוב למסע מאחד בחברה הישראלית בימים שבין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות.
האוטובוס החל לפעול יחד בשנה שעברה ועומד בסימן "התקווה בת שנות 2000", ובו מתקיים מפגש אמיתי בין דעות ועמדות, שעל אף ולמרות אי ההסכמות בין השותפים כולנו חולקים אחריות ומחויבות משותפת למדינה שלנו ולעם שלנו בהווה ובעתיד.
בימים אלו יוצא האוטובוס למסע משותף בפעם השלישית, הוא מתקיים בדרום הארץ בעקבות מתקפת שמחת תורה- השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
במהלך היומיים של המסע נפגשנו עם הסיפורים מקרוב, דנו ושוחחנו על השבר, האחריות שלנו בשעה הזאת וכיצד גם בעת מלחמה כואבת נציין את הימים הלאומיים.
האוטובוס התחיל במכללת ספיר שבשדרות. פתחנו בשיחה של יגאל קליין המזכ"ל יחד עם רונית שניר מזכ"לית השומר הצעיר על האוטובוס ועלינו לקראת הימים הלאומיים הקרבים.
לאחר מכן פגשנו את הסופר עומרי הרצוג כיצד כותבים את הסיפור שלנו שהאיר מהזווית שלו עקרונות שמשפיעים על כתיבת הסיפור ומנחים אותו.
משם נסענו לאופקים לשיחה עם שרית אוחיון ששכלה את בעלה משה ובנה אליעד הי"ד בקרב גבורה באופקים. שרית שיתפה אותנו על הרוח והעשייה של משה שהשפיעו במקומות רבים ושונים. החל מהיותו רכז מפעלים בתנועה דרך עשייה חברתית באופקים ובעבודות שונות.
ובכלל על מה שאירע באופקים בשמחת תורה.
לאחר מכן טלי חדד, שבנה החייל לחם מול מחבלים והיא פינתה פצועים לבית החולים, ערכה לנו סיור על הקרב באופקים.
משם נסענו ללינה במשאבי שדה וסיימנו את היום בשיח עם רכזים שהתגייסו למילואים.
את הבוקר של היום השני פתחנו ביחידה על המשמעות של אחריות במדינה ועל כלל החברה הישראלית.
לאחר מכן פגשנו את ענת מרלא מזכירת קיבוץ נירים ששיתפה אותנו על הסיפור של הקיבוץ שלה לפני ה-7 באוקטובר, בזמן המתקפה ובפינוי שאחרי.
שמענו על האתגרים של הקהילה, על החיים במיקומים הזמניים אליהם עברו, על החברים שנרצחו ושנחטפו ועל המחשבות על היום שאחרי.
משם נסענו לבית העלמין ברביבים והנחנו נר ודגל על הקברים הזמניים של החללים שנרצחו בבארי.
וסיימנו בטקס מרגש לזכרם של בוגרי התנועות שנפלו במלחמה.
ובכלל על מה שאירע באופקים בשמחת תורה.
