מעשה במכונת כביסה
מעשה שהיה במיסטר לאפר,
שהיה, איך לומר בעברית, מיליונר.
הוא תרם למוסדות, ליחידים ולציבור,
ופעל למען אחרים במעשה ובדיבור.
יום בהיר אחד הוא אמר: "אני חושב
שאלך לבקר את שבט זולו, שבאפריקה יושב.
שמעתי שקשה שם וכבר אי אפשר לסבול,
אין שם עבודה והרעב ממש גדול.
עלי לתת עזרה, לא אוכל כך סתם לשבת-
לא אשא את האשמה אם ימות שם כל השבט".
אמר וגם עשה, ותוך יומיים ודקה
הגיעה בטיסה ליבשת אפריקה.
שם ניגש לכפר ופגש את לובנגולו,
שהיה, אתם יודעים, הצ'יף של הזולו.
סיפר הצ'יף מיד על המצב הלא נעים
"אין כאן עבודה והילדים כבר רעבים".
מיד הבין המיליונר את המצב-
"מסכנים, הפרימיטיביים, הם סובלים פה", הוא חשב.
"כי אין טכנולוגיה, לא חשמל, לא מכונות
ובלי האמצעים האלה- איך אפשר בכלל לחיות?"
וכך, לפני שחזר הביתה בטיסה,
הזמין לשבט הזולו… מכונת כביסה!
לובנגולו מלך זולו הביט במכונה,
"הו, זה דבר מוזר, מן תופעה כה משונה!
קופסה גדולה וגם גבוהה וכפתורים לה- שש,
אני יודע! בטקסים היא במה לי תשמש!"
ואחרי מותו, יורש העצר בה הביט.
"היא חלולה, אז אשים בה את נוצותיי" החליט.
"יהיו בה השנהב, החיצים והכידון-
במקום במה תהיה היא יופי של ארון!"
כך עברו דורות והצ'יף שאחריו
מצא למכונה שימוש הרבה יותר מורכב:
"יש גלגל שיכול להסתובב בתוך הארון"
אז החליט להפוך אותו ל… מערבל בטון!
ואחרי דורות הצ'יף הבא ששמו היה ארמתיה,
החליט להפוך את מכונת הכביסה לג'קוזי ואמבטיה!

אחרי שנים החליטו צאצאי המיליונר
להגיע לאפריקה ואת השבט לבקר.
וכשהגיעו אל הצ'יף, סתם להעיף מבט-
ראו אותו במכונה, נהנה לו מהאמבט!
הוא סיפר להם את כל מה שעבר על המכונה
והם שמעו וצחקו קרוב לשעה שלמה.
הם צחקו וצחקו ואמרו: "חבל מאד,
שסבא של סבא של סבא לא השאיר להם הוראות!…"

"…כי הנה חושך הלילה- שני מיני טעויות אפשר לו שיגרום לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שייראה לו עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד. כן חומריות וגשמיות העולם הזה…"

הרב חיים דרוקמן, "לזמן הזה":
"בספר מסילת ישרים (פרק ג'), כותב רבי משה חיים לוצאטו, שהחושך טומן בחובו שתי סכנות. הסכנה הראשונה, החמורה פחות היא, שאינך רואה כלל, וקיים חשש שתיכשל באפילה. הסכנה השנייה, החמורה יותר היא, שאדם אמנם רואה, אך ראייתו מעוותת. הוא רואה דברים לא כפי שהם באמת. למשל, במקום לראות עץ מתנועע ברוח, הוא רואה אדם המסמן בידיו, וכן על זה הדרך.
כך גם במובן הרוחני. ה"חושך" הרוחני יכול לגרום לאדם לא לראות כלל, לא להבין שהוא מסכן את עצמו מבחינה רוחנית. ובנוסף, החושך יכול לעוות את ראייתו… תפיסת המציאות מתעוותת בראשו. העולם המוסרי שלו מעוות. הוא אינו מסוגל להכיר מה טוב ומה רע, מה נכון ומה שגוי.
התורה מאירה את הדרך. היא מראה המציאות בצורה נכוחה ונכונה, כך שנוכל לדעת איך להגיב אליה, כיצד עלינו לנהוג כדי לילך בדרך החיים".