הבלדה על יואל משה סלומון מילים: יורם טהרלב לחן: שלום חנוך בבוקר לח בשנת תרלח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים. שטמפפר בא וגוטמן בא וזרח ברנט ויואל משה סלומון עם חרב באבנט. איתם רכב מזרקי הדוקטור הכסוף, לאורך הירקון הרוח שר בקני הסוף. ליד אומלבס הם חנו בלב ביצות וסבך ועל גבעה קטנה טיפסו לראות את הסביבה אמר להם מזרקי אחרי שעה קצרה: איני שומע ציפורים וזה סימן נורא. אם ציפורים אינן נראות המוות פה מולך, כדאי לצאת מפה מהר, הנה אני הולך. קפץ הדוקטור על סוסו כי חס על בריאותו, והרעים שלושתם יצאו לשוב לעיר איתו. אמר אז יואל סלומון ושתי עיניו הוזות: "אני נשאר הלילה פה על הגבעה הזאת". והוא נשאר על הגבעה, ובין חצות לאור פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור. לאן הוא עף, לאן פרח אין איש אשר ידע, אולי היה זה רק חלום אולי רק אגדה. אך כשהבוקר שוב עלה מעבר להרים העמק הארור נמלא ציוץ של ציפורים. ויש אומרים כי עד היום לאורך הירקון הציפורים שרות על יואל משה סלומון. "

יואל משה סלומון יואל משה סלומון נולד בירושלים בשנת 1838 לאחד מראשי היישוב הישן בעיר. הוא התחנך חינוך תורני ויצא ללמוד בישיבה בליטא. כשחזר לארץ יזם הקמת בית דפוס עברי בירושלים וערך כתב עת בעברית. בשנת 1869 היה סלומון ממייסדי שכונת נחלת שבעה בירושלים, שכונה שנבנתה מחוץ לחומות וסימלה התפתחות וגדילה של היישוב בארץ. הוא פעל בשכונות נוספות וכתב מאמרים בכתב העת עד שפרסם מאמר בגיליון האחרון ובו כתב: רב לך דבר שפתיים, צא אל עולם העשייה". וכך בשנת תרל"ח יצא עם קבוצת מייסדים ירושלמים שהניחו את היסוד לעיר פתח תקווה. הוא היה מקושר עם השלטונות, פעל רבות בתחומי המושבה והיה שותף גם להקמת המושבות החדשות יהוד וקריית ספר. בשנת 1913 נפטר סלומון ונקבר בירושלים. יהושע שטמפפר יהושע שטמפפר נולד בהונגריה בשנת 1852. הוא השתלב בתנועת ההשכלה על אף התנגדות אביו הדיין, ולכן נשלח לבית דודו, שעסק בחקלאות, ומשם הכיר את עבודת האדמה. בהמשך למד בבית מדרש באייזנשטט, ושם שמע על ארץ ישראל, ועם האנטישמיות שחש בהונגריה החליט לעלות לארץ. הוא היה מהוגי הרעיון לצאת מן החומות בירושלים, ופעל גם לקניית אדמות באזור יריחו כדי להקים שם יישוב חקלאי. בשנת 1878 היה חלק מקבוצת המייסדים של העיר פתח תקווה. היה פעיל בחיי המושבה, היה מהוגי התקנון וארגן את השמירה עליה. כמו כן שימש מזכיר המושבה עד מותו. ב-1908 נפטר שטמפפר ונקבר בפתח תקווה. זרח ברנט זרח ברנט נולד בקובנה בשנת 1843. התחנך חינוך חרדי ולמד בישיבת סלובודקה. ב-1871 עלה לארץ והתיישב בירושלים, ושם עסק במסחר עד שהפסיד את כספו ועבר ללונדון. כשהצליח לחסוך כסף חזר לארץ והיה ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים. כששוב איבד את כספו חזר ללונדון, וב-1877 חזר לארץ. שנה לאחר מכן, ב-1878, היה ממייסדי המושבה פתח תקווה, מרוכשי הקרקע וממתיישביה. תרם לבניית בית מרחץ במושבה והכניס ספר תורה לבית הכנסת שלה, ונסע ללונדון לגייס תרומות. ברנט היה הראשון שבנה בית אבן במושבה, וחניכתו הייתה אירוע מרגש. בהמשך שימש הבית מבצר הגנה מפני פורעים ערבים. ב-1935 נפטר ברנט ונקבר בירושלים. נתן גרינגרט נתן גרינגרט נולד בליטא בשנת 1839. ב-1860 עלה לארץ והביא עימו הון עצמי רב, ועסק בפיתוח שכונות בירושלים ובמעשי צדקה. ב-1878 היה שותף לקבוצת מייסדי המושבה פתח תקווה. התעסק ברוב העניינים הכלכליים של המושבה והשתתף ברכישת שטח גדול ממנה. רוב חייו וזמנו היה בירושלים ,ולא התיישב פיזית בפתח תקווה, אך השקיע בפיתוחה הכלכלי. ב-1898 נפטר גרינגרט ונקבר בירושלים. יהודה ראב יהודה ראב נולד בהונגריה בשנת 1858. עלה לארץ עם אביו ועם אחיו. כמה שנים לאחר מכן היה ממייסדי המושבה פתח תקווה. ראב חפר בידיו את הבאר הראשונה במושבה והיה השומר העברי הראשון שלה, וכן היה שותף לעבודת האדמה במושבה ולניסיונות החרישה הראשונים. בהמשך אף קנה חלקה ונטע בה כרם. הוא היה הצעיר במסיידי המושבה והיחיד שזכה לראות בהקמת המדינה. ב-1948 נפטר ראב ונקבר בפתח תקווה. דוד מאיר גוטמן דוד מאיר גוטמן נולד בהונגריה ב-1827. למד בחדר ובישיבה והתמחה במסחר אצל אביו. כבר בהונגריה שלח תרומות ליישוב ארץ ישראל. בשנת 1876 סגר את עסקיו ועלה לארץ עם אשתו. הוא קנה אדמה באזור ירושלים וחיפש שותפים לייסוד מושבה חקלאית. ב-1878 אכן מצא קבוצת מייסדים שהקימה את פתח תקווה. גוטמן היה קונה החלקה הראשונה במושבה, דאג לאנשי מקצוע בתחום החקלאות ומימן ייבוא ציוד חקלאי. שימש ראש ועד המושבה כמה שנים. ב-1894 נפטר גוטמן ונקבר בירושלים."