8
הרא"ה
מעלות
מעפילים
נבטים
ניצנים
שבט חדש - כיתה ט
אידיאולוגיה
אקטואליה
ארץ ישראל
כיבוד הורים
מדינת ישראל
משפחה
נושא שנתי
עם ישראל
ערכים
תורה ומצוות
תשעים שנה של משפחה - תשע"ט
אנחנו חלק משרשרת גדולה וארוכת שנים, משפחתית, תרבותית ולאומית. חלק משרשרת של עם ישראל.
כל דור הוא חוליה בשרשרת ותפקידו להיות מחובר בקשר הדוק לעבר ולהוות את הקשר ואת ההתקדמות אל עבר העתיד.
בפעולה זו נעסוק במסורת, כיצד היא נוכחת בחיי היום-יום שלנו, עם אילו ערכים במסורת שלנו אנו מזדהים ואיך בתוך הגל הזה אנו מצליחים להביא את עצמנו לידי ביטוי.
הכנות וציוד נדרש
- כוסות כמספר החניכים
- בקבוק מים
- קצת מלח
- קצת סוכר
- תמונות מפתחות דיון
- כיסויי עיניים
- במבה
מטרות הפעולה
- החניכים ייפתחו מחויבות לחיבור למסורת ולשייכות לשרשרת דורות ארוכה
- החניכים יזהו את הדברים הטובים שיש במשפחתם ובמסורת המשפחתית שלהם ויציינו דברים שישמחו להוסיף למסורת זו
- החניכים ידונו במתח שבין להיות עצמאים ומיוחדים ובין להיות חלק ממסורת ארוכת שנים, ויציעו פתרונות
פתיחה
הציגו את נושא הפעולה וחלקו לחניכים כוסות. מלאו בכוסם של כל חניך וחניכה מעט מים (בגובה 1 ס"מ) ובקשו מהם להתחלק לשתי קבוצות במעגלים נפרדים. הודיעו שהמשחק מתחיל, וכל קבוצה צריכה למלא בכוס אחת כמה שיותר מים הכי מהר שהיא יכולה. סביר להניח שהחניכים יבחרו לפעול הדרך המהירה ביותר: כל חברי הקבוצה יעבירו את תכולת הכוס שלהם לכוס אחת.
אם אין די חניכים אפשר לתת לכל חניך וחניכה שתי כוסות או לפזר כוסות על הרצפה, כך שלכל אחד יהיו יותר משתי כוסות.
לפני הפעולה 'שתלו' חניך (באחת הקבוצות) שבמקום למזוג את המים שלו לכוס, ישתה אותם בתואנה שהוא צמא.
שימו לב שכאשר החניך סירב לתת מהמים שלו לקבוצה, הקבוצה הפסידה.
חלקו כוסות חדשות לכל קבוצה. בכל כוס בקבוצה אחת שימו כמה גרגירי מלח, ובקבוצה השנייה שימו גרגירי סוכר. כעת בקשו מכל קבוצה למזוג את המים מהשלב הקודם על המלח והסוכר, ולחבר שוב את כל הכוסות יחד.
- באיזו כוס מים רבים יותר? מדוע?
- האם לתכולת הכוסות טעם זהה? מדוע?
- אף שהטעמים שונים, הצבע והמרקם זהים. מדוע?
- אם נמשיל את המים בטעמים שבכוסות שלנו למסורות, מהם שלבי המסורת שעברנו במשחק?
סכמו: כאשר יש לנו יותר זהויות במסורת ובתרבות, התרבות עשירה יותר (כמו שכאשר יש יותר כוסות, יש יותר מים), וכאשר הקבוצות המסורתיות שונות (בשל דור אחר או אופי שונה) המסורת אינה משתנה אלא הטעם שלה שונה. המסורת שלנו היא אותה מסורת,תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", אך במהלך הדורות הטעם שלה משתנה עם שינויי הדור".לשבטים מתקדמים – בקשו מהחניכים לנסות לאפיין את הדור שלנו: ייחודיות, אופי, תרבות וכיוון
חלקו כוסות לכל החניכים כאשר הם יושבים במעגל. מלאו לחניך אחד את הכוס, ובקשו מהם להעביר את המים בין יושבי המעגל עד שיגיעו חזרה לכוס המקורית.
לאחר הפעם הראשונה נסו לעשות זאת מהר יותר ולשבור כל פעם את השיא של הפעם הקודמת.
אמרו לחניכים: שימו לב לתופעה מעניינת. כל אחד קיבל כוס ריקה (חוץ מהראשון) אבל כעת הכוס שלו אינה ריקה לגמרי (בכל כוס נשארו כמה טיפות). מדוע?
סכמו: המסורת היא חלק מאיתנו, אנחנו משמשים חלק מהמסורת, ונרצה או לא נרצה – היא משפיעה עלינו.
- כיצד המסורת משפיעה עלינו?
- כיצד היא עוזרת לנו בחיים?
- מהם היתרונות של המסורת?
שלב 2:
פזרו תמונות מפתחות דיון על הרצפה (נספח 1), והורו לחניכים להסתובב בין הציורים. מטרת ההפעלה היא לקשר בינינו לבין המסורת בכלל והמשפחה בפרט ולבטא את הקשר הזה בעזרת התמונות.
בקשו מכל אחד מהחניכים לבחור ציור אחד ולהסביר מדוע לדעתם הציור הכי דומה למסורת. בשבטים צעירים אפשר לומר משפחה, ולא מסורת.
לאחר מכן פזרו שוב את התמונות על הרצפה, ובקשו מכל החניכים יחד להרכיב ציר תמונות, כך שצד אחד של הציר יציג איזו תמונה לדעתם הכי מייצגת מסורת או משפחה, והצד השני יציג איזו תמונה לדעתם הכי פחות מייצגת מסורת או משפחה, וביניהן יוצבו שאר התמונות.
- איפה אני רואה את עצמי בתוך המסורת? מה המקום שלי בתוך כל המילה הגדולה הזאת? איך בכל זאת אוכל למצוא את עצמי בתוך מסורת?
- אילו המסורת הייתה על כתפיי, אילו דברים היה חשוב לי להבליט יותר?
- האם הייתי רוצה לחיות בעולם שאין בו מסורת, וכל דור הוא דור חדש עם הרגלים חדשים ומנהגים חדשים? מדוע?
שלב 3:
אפשרות א: שחקו את משחק התנועות. הוציאו מהמעגל חניך אחד ובחרו בחניך אחר שיהיה 'מלך התנועות' – הוא יקבע אילו תנועות יעשו חברי המעגל, וכל פעם שיחליף תנועה, כולם יחליפו אחריו. הכניסו את החניך שיצא, והוא יצטרך לעקוב אחר המעגל ולגלות מיהו מלך התנועות.
אפשרות ב: שחקו את משחק 'ידא אריכתא' (יד ארוכה). חלקו את השבט לשתי קבוצות (אם השבט גדול אפשר גם לחלק ליותר) והעמידו כל קבוצה בטור, כאשר כל חניך מחזיק במותניים של חברו העומד לפניו. החניך הראשון, שאין לו במי להחזיק, הוא היד הארוכה של החניך האחרון. עיני כל החניכים מכוסות מלבד עיניו של החניך האחרון בטור.
הניחו במבה אחת לפני כל טור חניכים. מטרת הטור היא לכוון את החניך הראשון בטור לקחת את הבמבה. החניך האחרון בטור, שיכול לראות, יכוון את שאר חברי הטור על ידי לחיצות הכוונה במותניים, עד שהן יגיעו במעין זרם לחניך הראשון, וכך החניך הראשון יבין היכן הבמבה נמצאת וייקח אותה.
אחרי שהקבוצות השיגו את הבמבה הראשונה אפשר להעלות את רמת הקושי (להרחיק את הבמבה, להזיז אותה וכו').
- איך הרגשתם כשהייתם צריכים לעקוב אחרי הכול מהצד, בלי יכולת להשפיע, או עם יכולת השפעה מועטה?
- האם לפעמים אתם מרגישים כך גם במסורת? איך אפשר לשנות זאת?
- במשפחה שלי מה אני יותר, מוביל/ת מסורת או מי שהמסורת מובילה?
סיכום
במשפחה שלנו יש תא קטן שמכיל אותנו, את אימא ואבא, את האחים והאחיות. לפעמים התא הזה מגובש ומלוכד, לפעמים הוא קטן ולפעמים הוא עוד רק בהתהוות, ואנחנו חווים בו תהליכים שאנחנו חווים גם במסגרת גדולה יותר שנקראת מסורת. לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו ממש חלק ממנה, לפעמים אנחנו עדיין לא מבינים מה הקשר שלנו לכל זה ולפעמים אנחנו בעצמנו מובילים שינויים חברתיים, שינויים עירוניים ואפילו שינויים לאומיים ועולמיים.
חומרים להדפסה/הורדה