- החניכים יכירו אירועים משמעותיים שקרו במהלך 70 שנות קיומה של מדינת ישראל.
- החניכים יחוו את הרגשות שהאירועים האלה חוללו בעם.
- החניכים יציינו סיבה אחת שבזכותה הם שמחים ביום העצמאות הקרוב.
- ארגנו שירי רקע מתאימים
- קשטו את חדר הפעילות בהתאם לנושא הפעולה
- שלחו הזמנות מיוחדות לפעילויות
- הכינו כיבוד הקשור לאירוע
חשבו על דרכים מקוריות ליצור אווירה ייחודית. מהלכי הפעילות מתאימים לכך.
קמעא קמעא (הרב חיים דרוקמן)
בפעילות הזאת אנחנו רוצים לחגוג יום הולדת למדינה.
כדי שהפעילות תהיה חווייתית ושווה באמת, כדאי להשקיע בתפאורה. תלו דגלים, הכינו שלטי מזל טוב ושלטי 70 מקושטים; אפשר להכין זרי יום הולדת, עוגה חגיגית בציפוי לבן ולתלות סרטים – כל מה שישרה אווירה טובה ומשמחת.
לצורך הפעילות עצמה אספו שבעה ארגזים בכמה גדלים, וכל אחד מהם עטפו בנייר עטיפה חגיגי ובסרט. כמו כן הכינו מנייר רצף ציר זמן ארוך מחולק לשבעה – על פי שבעת העשורים של המדינה.
הכניסו את החניכים לחדר המקושט. השמיעו שירים ברקע, הסבירו את המהלך ופשוט התחילו.
- מהן הסיבות שבזכותן אנו שמחים בקיומה של מדינת ישראל?
- למה אנו שמחים שהיא חוגגת יום הולדת?
- להקים קיר שמחה: לפנות מקום בסניף או אפילו בחוץ ולכתוב עליו המון פעמים: "אני שמח/ה במדינת ישראל כי…" ולהשאיר מקום למלא. כל חניך וחניכה ימלאו שורה אחת, וכך ייווצר שלט או קיר יפהפה ובו המון סיבות לשמוח במדינה.
- לכתוב על בלונים רגילים או על בלוני הליום: כל חניך וחניכה יקבלו בלון ויכתבו עליו סיבה שהם שמחים במדינה. את הבלונים אפשר לתלות לקישוט בסניף (אם הם רגילים) או להפריח בטקס חגיגי ומרגש (אם הם בלוני הליום).
- ספידייט: בשבטים שקל יותר לדבר בהם מלכתוב (או אם הפעילות בשבת) אפשר להעמיד את החניכים בשני מעגלים זה בתוך זה כשפניהם פונות זה לזה, וכל שניים יספרו איש לרעהו על הסיבה שבזכותה הם שמחים במדינה. אחרי כמה דקות ינוע המעגל הפנימי מקום אחד ימינה, וחוזר חלילה. בסוף אפשר לשבת במעגל גדול ולהציע לחניכים לחזור על משהו ששמעו (בלי לציין את שם הדובר), שחידש להם, שימח אותם או הפתיע אותם.
דגל קטן שכתוב עליו "אוהבים את ישראל". הצעה לשדרוג: להכין שירון שירי ארץ ישראל, ובסוף כל פעילות או לאחר פתיחת כל הקופסאות לשיר יחד שירי ארץ ישראל.
-
קטעים על משפט אייכמן
"באותה שעת בין ערביים שבה נודעה לראשונה לכידת אייכמן, עברה באחד מרחובות תל אביב אשה יהודיה וראתה בתימהון כי האנשים עומדים קבוצות קבוצות וקוראים גיליונות עיתונים טריי דפוס. קבוצות אנשים עומדות. כל הרחוב כאילו עומד. קוראים משהו מתוך דפים נחטפים, כבשעת הכרזת מלחמה. היא ניגשה אל אחת הקבוצות וראתה את הכתוב באותיות גדולות בראש הגיליון. אדולף אייכמן נתפס והוא כבר בישראל. היא ראתה זאת. עמדה רגע, התנודדה ונפלה מתעלפת. אנשים נשאוה אל חנות סמוכה… שם השיבו את רוחה. אשה יהודיה בערב יום חול, ברחוב, סמוך לתחנה המרכזית בתל אביב.
קומי על רגלייך אשה יהודיה. קומי על רגלייך… את יכולה לעמוד ולא להתמוטט עוד. שנים עברו מאותם ימים שבהם התאמצו אימהות יהודיות, בצעקה אחרונה, להשליך את תינוקותיהן החוצה מחדרי הרעל הנסגרים עליהן בפקודתו של אייכמן…. קומי על רגלייך אשה יהודיה. את פה, בין החיים, והערב הוא ערב חול רגיל ואדולף אייכמן נתפס בידי שלוחיה של המדינה היהודית והוא עכשיו בתוכה, והוא אולי אינו רחוק מן המקום שאת עומדת בו, אבל הוא כלוא ומחכה לדין".
נתן אלתרמן, 'מאזני משפט', הטור השביעי, הקיבוץ המאוחד, עמ' 497 (1972)
"… כאן מתנהל לא משפט רגיל, ולא רק משפט. כאן נעשה בפעם הראשונה בתולדות ישראל צדק היסטורי על ידי העם היהודי הריבוני… בפעם הראשונה שופטת ישראל רוצחי העם היהודי, לא למען נקם עמלו מתנדבים יהודים לגלות מחבואו ולא למען נקם העמידה ממשלת ישראל את אייכמן לדין בבית משפט יהודי במדינת ישראל. אנו העם היהודי הריבוני בישראל הננו גואלי הדם של ששת המיליונים היהודים, שנרצחו אך ורק באשר היו יהודים… ונדע, כי רק עצמאות ישראל יצרה התנאים הדרושים לעשות צדק היסטורי זה".
שידור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ליום העצמאות, דבר (21 באפריל 1961)
"לעולם לא ניתן לשכוח את הרגע הראשון של משפט זה, כאשר השופטים, השופט לנדוי, השופט הלוי והשופט רווה, נכנסו לאולם בית המשפט, עם סמל המדינה ודגל הלאום מאחוריהם, והנאשם הזה, שכל מאווייו התמקדו בהשמדת העם היהודי, קם ועמד דום לפני בית משפט של מדינה יהודית סוברנית. נראה לי, כי המשמעות של קיום מדינת ישראל הריבונית, על כל מוסדותיה, הובהרה ברגע זה יותר מאשר עקב אירוע קודם כל שהוא".
גבריאל בך, 'מחשבות והרהורים 30 שנה לאחר משפט אייכמן', בשביל הזיכרון 4, יד ושם (2001)
-
תוואי המוביל הארצי
ים הכינרת – אתר ספיר (ליד 'כרי דשא')
תחנת צלמון
מנהרת עילבון
'מאגר אשכול' בבקעת בית נטופה
שלוש מנהרות – גבעות שומרון, רמת מנשה וראש העין
פיצול – קו אחד דרומה וקו אחד לגוש דן
-
קלפים למשחק הזיכרון
קייס – רב
אינג'רה – מאכל מסורתי
דבו – לחם
בונה – קפה
אמהרית – שפת האתיופים
געז – שפת הקודש של האתיופים
טוקול – בית
טף – דגן שממנו מכינים קמח לאינג'רה
חג הסיגד – חג געגוע לירושלים
קמיס – תלבושת מסורתית
סוכסוכ – לרכל
אנצ'י – את
אינקוטטש – חג שמח
ביתא ישראל – שם הקהילה
אורית – תורה