בשלב הראשון של הפעולה אנו רוצים כי כל חניך יבצע איזשהו דבר טוב לחניך אחר ולכן אתה צריך להתכונן לפעולה זאת לפני כן, ובסוף הפעולה הקודמת שלך (או במוצ"ש או באמצע שבוע) לחלק לכל החניכים פתק ושכל חניך יכתוב דבר קטן וריאלי שאם היו עושים לו או מביאים לו זה היה ממש משמח אותו. אסוף אליך את כל הפתקים וחלק לכל חניך פתק של חניך אחר. חשוב לשים לב כי לכל חניך יהיה מישהו שעושה לו (זכור להתקשר לחניך שלא היה בפעולה הקודמת ולהעביר את הבקשה שלו לחניך אחר..)
4
מערך מערך נבטים- חסד
מערך מערך נבטים- חסד המלא
המשך חסד! – שבת
הרצון להיטיב – חול
אני רוצה לגדול – חול
מטרות הפעולה
- החניכים יחשפו לאידיאל של החשיבה על הכלל ולא רק הדאגה לעצמי.
- החניכים יעוררו בתוכם את הרצון להיטיב
- החניכים יחוו את התחושה של הטבה.
פתיחה
נתחיל בסבב בו כל חניך "ימלא את המשאלה" שהייתה כתובה בפתק שקיבל.
נשאל את החניכים איך התחושה לעשות טוב למישהו? איך הרגישו כשמישהו אחר עשה להם טוב? וכו'..
שלב ב
נחלק את השבט ל-3 קבוצות כל קבוצה תקבל פתק עליו כתוב צורה ודרך של הכנסת אורחים ותהיה צריכה להציג אותה. (מצורף בנספח כרטיסיות..)
לאחר ששלושת הקבוצות יציגו.. נשאל את החניכים לאיזה סוג הכנסת אורחים אברהם אבינו שייך? איך הוא הכניס לאהל שלו?
נשאל את החניכים איפה הצורה השלישית-האקטיבית יכולה להתבטא בחיי היום יום שלנו (להציע את עצמי בכיתה/בשבט לעזרה, לחפש ולראות אם חסר לחבר עיפרון ולהשאיל לו, כאשר אני נכנס לחדר לשים לב ולראות אם יש מספיק ספסלים לכל החניכים ואם לא, ללכת ולהביא..)
בביטויים רבים בסיפור הכנסת האורחים של המלאכים אפשר לראות את גודלו ומעלתו של אברהם אבינו, "וירוץ לקראתם" וכן "וימהר אברהם", "מהרי שלוש סאים". אברהם רותם את כל הסובבים אותו למצווה ומזדרז ומהדר בה מאד. הכנסת אורחים שכזו היא דוגמא למגמה בה האדם משתדל ומחפש כיצד ואיך לעשות יותר טוב, להועיל ולתרום לסביבתו ולעולם כולו.
שלב ג
הצג/קרא לחניכים את המכתב הבא:
שלום קוראים לי חיים. אני לא חושב שאני אדם רע. בחיים שלי לא גנבתי אגורה משום בן אדם, בחיים שלי לא קיללתי או הלכתי מכות עם אף אחד. אני לא מתחצף להורים ובכלל לא נכנס לצרות אף פעם.
אז מה הבעיה איתי אתם שואלים את עצמכם? אז ככה, לפני כמה שבועות באה אלי המדריכה שלי מבני עקיבא ועשתה לי שיחה על כך שאני לא אכפת למי שסביבי. ניסתי להבין מה היא רוצה מהחיים שלי ואמרתי לה: "תשמעי, אני בחיים לא עשיתי לאף אחד שום דבר רע…" המדריכה ניסתה לומר שהיא יודעת שאני לא אדם רע ושבחיים לא פגעתי באף אחד, אבל היא מדברת על משהו אחר. היא טענה שלא מספיק להיות "לא רע" אלא צריך להיות "טוב". מה ההבדל, אתם שואלים? גם אני שאלתי, וקיבלתי את ההסבר הבא: "אתה חלק מחברה של בני אדם ואתה צריך להרגיש שותף ושייך אליהם. לא מספיק שתחיה את החיים שלך בלי לפגוע באף אחד, אתה צריך גם להסתכל ימינה ושמאלה ולראות איפה אתה יכול לעזור לאנשים, איפה אתה יכול לתת מעצמך ולהוסיף טוב.
לאחר שהקראת את המכתב לחניכים,
שאל את החניכים:
- מה דעתם על הטענה של המדריכה של משה?
- מי צודק, משה או המדריכה?
אפשר לחלק את החניכים לשתי קבוצות ולערוך מעין משפט מבוים למשה עם קטגוריה וסנגוריה.
סיכום
בפעולות הקודמות עסקנו בנושא "החסד". בפעולות אלו אנו עולים רמה, ורוצים להסביר לחניכים כי אני עושה חסד לאו דווקא בגלל שפונים אלי ומבקשים עזרה, אלא בגלל שאני רוצה להוציא את הטוב שבי.
אני רוצה שהטוב יופיע בעולם. בן אדם כמו חיים (שהקראנו את המכתב שלו) הוא בן אדם טוב, אך המטרה שלנו בעולם בתור יחידים ובסניף בתור קבוצה היא לראות ולחפש איפה אני יכול לעזור ולא רק לעשות משהו כשמבקשים ממני.