החניכים יבינו שגם כאשר עושים מעשה חסד, יש להיזהר לעשותו בצורה רגישה ונכונה.
4
מהלך הפעולה
מטרות הפעולה
- החניכים יבינו שגם כאשר עושים מעשה חסד, יש להיזהר לעשותו בצורה רגישה ונכונה.
- החניכים ירצו לתת בצורה טובה ומתחשבת.
- החניכים ייפגשו עם טעויות היכולות להיווצר מנתינה לא נכונה ויחשבו על דרכים נכונות ופתרונות לכך.
פתיחה
נוציא מס' חניכים החוצה. נאמר להם שהם חוקרים מארץ זרה שבאו לחקור את התרבות של העם היושב בחדר. מותר להם לשאול שאלות שהתשובה עליהן היא "כן או "לא" וע"י כך להסיק מסקנות על תרבות קבוצת המחקר.
עם הקבוצה היושבת בחדר נחליט על קוד משותף על פיו יענו כן / לא לשואלים. הקוד יהיה ללא קשר ענייני לשאלות.
לדוגמא: רק שאלה המתחילה במילה "האם" תשובתה – כן
או רק שאלה הנפתחת בחיוך מצד השואל תשובה – כן.
החוקרים נכנסו לחדר וישאלו את היושבים שאלות על תרבותם ואורח חייהם (השאלות יופנו אישית אל כל אחד ואחד)
לדוגמא: הנשים בחברתכן עובדות? (חיוך )– כן
הנשים יולדות ילדים? (ללא חיוך) – לא
החוקרים יסיקו מסקנות שונות ומשונות על קבוצת המחקר רק משום שלא היה להם את הקוד המשותף.
שלב ב- נקרא את הקטע "שפת הדברות"
שפת ההדברות (מתוך: "בית ספר לידידות" / ר. יעקבי.)
"היא האופן שבו אנו קולטים ומפענחים את המציאות ומעניקים לה משמעויות. כמו כן, זה גם האופן שבו אנו מבטאים את עצמנו. שפת ההדברות הראשונה שלנו היא זו שאנו פוגשים בהוולדנו, באמצעות המבוגרים והמתווכים ביננו לבין התרבות שלתוכה אנו גדלים. פרק זה בחיינו הוא מקרי לחלוטין, ואינו נתון לשליטתנו בשום צורה ואופן. איש אינו בוחר את הוריו הביולוגיים או את מקום וזמן הולדתו. האנגלי לומד אנגלית בעל כורחו, הסיני לומד סינית והישראלי – עברית. וכפי שאנו לומדים להגות את הצלילים ולבטא את המילים, כך אנו לומדים גם לאהוב, לשנוא, לחוש, לחשוב ולהעריך. באותו האופן שבו הילד לומד להגיד "אבא", "אמא", או "דוד", הוא לומד גם לאהוב את מוצרט, לשנוא מוסיקת דיסקו או להיפך, להאמין באלוהים או לשנוא ערבים, לשפוט מה "יפה" ומה "לא יפה" וכו' וכו'.
כל שפת ההדברות מגבילה אותנו ביכולת לתקשר עם דוברי אותה שפה. ככל שיירבו שפות ההדברות שאנו שולטים בהן, כן תגדל היכולת הקומוניקטיבית שלנו.
לרוב, בתהליך התפתחות תקין, אנו נחשפים להזדמנויות רבות ומתווכחים שהם: הורים, מורים, ידידים, מדריכים, טלוויזיה, סרטים, ספרים ועוד סממני תרבות למיניהם. התוצאה היא שאנו רוכשים יכולת עשירה ומגוונת להבין דברים מזוויות ראיה שונות. יש לנו אפשרות להבין את הדומים לנו וגם את השונים מאתנו.
מי שיש לו רק שפת הדברות אחת, כליו דלים והוא נתון בסד תרבותי. הוא יכול להדבר רק עם הדומים לו החושבים כמותו והוא הודף בזעם כל שפת הדברות אחרת. מאחר שיכולתו דלה, הוא חלש ונתון במצוקה קשה כאשר הוא נחשף למה שאינו מבין ואינו יכול להכיל.
שפת ההדברות הראשונה שלנו, שפת האם, היא החזקה בשפות וחותמה טבוע במוחנו בעוצמה רבה. לעיתים היא חורצת את זהותנו וגורלנו לתמיד. אדם שנחשף רק לשפת אמו, על כל ערכיה ושיפוטיה ולא נחשף לשום שפה אחרת עד שבגר, יתקשה מאד להרחיב את כלי המחשבה וההתנהגות שלו, וכל מגע שלו עם השונים ממנו יהיה לגביו קשה ורצוף תקלות הנובעות מאי הבנה. אך כעיקרון יכולת הלמידה של האדם היא אדירה, ואם גם לא רבים הם הממצים אותה, יש לזכור כי האופציה ללמידה ולהבנה קיימת.
בכל מפגש בין שני זרים, צריך כל אחד מהם לזהות את שפת ההדברות המשמחת את השני, כי מי ששופט את השני מתוך שפתו שלו בלבד, משבש את הקשר ומחמיץ את המפגש."
נבין שלכל אדם ולכל אוכלוסיה יש מעין קוד הדברות משלה. הרבה בעיות היו נמנעות אילו היינו לומדים להקשיב באמת ולדעת לקרוא את צרכיו של השני. כדי ללמוד הדברות נכונה עלינו להזהר משגיאות וללמוד איך לתת.
סיכום
נחלק את החניכים ל – 4 קבוצות. כל קבוצה תקבל זוית בעיתית אחרת של ההתנדבות שיכולה להגרם מצורת נתינה מוטעית.
המדריך יעבור בין הקבוצות וידון איתה מה הבעיות וכיצד ניתן לפותרן. כל קבוצה תציג את הבעיה של הקבוצה שלה ע"י משחק תפקידים ותחשוב על פתרונות.
- קטע קריאה – מכתב לצביקה
- חדלו להתנדב / צ. צמרת
- משימות לחניכים
- לסיכום: ר' מאיר לייביש – המלב"ים.
מדריך – מתנדבים הרבה פעמים באים ועוזבים, משקיעים את נשמתם לטווח קצר אולם יוצרים תלות רבה מדי בהם ואז הם עוזבים.
צביקה רצה לעזור ליוסי אולם הוא יצר תלות מוחלטת של יוסי בו. יוסי אינו מסוגל ללמוד ולהצליח בלעדיו. לכן התרומה לא עזרה לטווח הארוך.
1. יש להמנע מהתנדבות של "נד נד" ולהשתדל למצוא תחום קבוע.
2. יש להזהר מליצור תלות במתנדב. אסור לגרום לאדם / ילד להיות פאסיביים.